סעיף 191 לחוק החברות מקנה סמכות רחבה לבית המשפט להתמודד עם מצבים של הסרת קיפוח כלפי בעל/י מניות מיעוט בחברה. כאמור בפסיקה:

"המונח 'קיפוח' לא הוגדר די צרכו בחוק. הפסיקה, עוד בטרם חקיקת החוק החדש, קבעה כי עילת הקיפוח רחבה היא, והיא עשויה להתאים למקרים שונים שבהם תחושת ההוגנות מורה כי יש לתת סעד לצד הנפגע ממעשיהם של בעלי כח בחברה. יש בה בעילת הקיפוח משום "קביעת נורמה כללית וגמישה להתערבות בית המשפט לשם קביעת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה"…….. באופן כללי נאמר באותו עניין כי "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (פס"ד בוך נ וינר).

הדגש הוא אפוא על  קיום תוצאה מקפחת, בעיקר במצבים של חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות בחברה, כאשר הקיפוח הוא כלפי בעל/י מניות מיעוט. ניתוח משנה נוסף אשר נעשה בפסיקה:

"בעל מניות המעלה טענת קיפוח נדרש להראות שהאופן בו מתנהלת החברה אינו משרת את טובת כלל בעלי המניות, אלא מביא, או צפוי להביא, לכך שזכויותיו בחברה יפגעו. פגיעה כזו עלולה להתרחש באחד משלושה מצבים: ראשית, כאשר אופן ההתנהלות מקנה, או צפוי להקנות, לבעל מניות אחר זכויות עודפות ללא הצדקה לגיטימית; שנית, כאשר אופן ההתנהלות שולל, או צפוי לשלול, מבעל המניות התובע זכויות המגיעות לו; שלישית, כאשר הפעולה מביאה לשינוי מהותי במעמדו של בעל המניה, ללא הסכמתו, ומבלי שתינתן לו זכות יציאה הוגנת……..כאשר בעל השליטה נוטל לעצמו זכויות עודפות, עלול הדבר להתבצע על חשבון בעלי מניות המיעוט, ולהיחשב לקיפוח " (פס"ד אדלר)

אם כן, עילת הקיפוח היא רחבה לכלול מצבים שונים בהם מתקיימת תוצאה מקפחת ללא הצדקה.

מיהו בעל מניות "מיעוט" ??  ישנן חברות פרטיות עם לעיתים שני בעלי מניות כאשר כל אחד מחזיק 50% מהון המניות של החברה. האם בעל מניות כזה, אשר על פניו אינו מיעוט, רשאי לדרוש סעד של הסרת קיפוח ??. באופן כללי ובכפוף לתנאים מסוימים, הכירה הפסיקה גם בזכותו של בעל מניות המחזיק ב- 50% ממניות החברה, לבקש סעד כנגד קיפוח מכח סעיף 191 לחוק החברות.

יצוין כי יש להבדיל בתביעה להסרת קיפוח בין תביעה כנגד בעל מניות אחר (אשר נטען כי הוא מקפח) לבין תביעה כנגד החברה עצמה, וזה תלוי בעקר בבחינת עילות התביעה. יתרה מכך, לעיתים התביעה צריכה להיות מוגשת כתביעה נגזרת דווקא (כאשר עובדות התביעה מראות כי הנזק נגרם לחברה עצמה), ואילו תביעה אישית להסרת קיפוח עשויה להימחק.

להלן מצבים שונים אשר הוכרו בפסיקה כמתאימים לקבלת סעד של הסרת קיפוח על ידי בית המשפט:

  • מצבים של דילול מניות בתנאים מסוימים אשר ניתן להראות כי הם מקפחים
  • פגיעה בציפיות לגיטימיות להמשך ניהול חברה על ידי בעל מניות. בחברות פרטיות עם מיעוט בעלי מניות (חברת מעטים), כאשר מתקיימים מבחנים שונים לסיווגה כמעין שותפות (בפרט כאשר בעל המניות נמנה עם מקימיה), עשויות לקום לבעל מניות ציפיות לגיטימיות להשתתפות בניהול. מאידך, ישנם מצבים שהטענה לקיפוח בפגיעה בהמשך הניהול ע"י בעל מניות תאוין על ידי התנהלות של המקופח
  • מתן סעד של הפרדת כוחות בין בעלי המניות (בצורות שונות) במצב של אובדן אמון בין שותפים בחברה המאופיינת כמעין-שותפות ולמרות שלא מתקיים קיפוח הלכה למעשה (ואף במקרים בהם לא נתבקש סעד כזה של הפרדת כוחות)
  • מצבים חריגים של אי חלוקת דיבידנד תקופה ארוכה מאוד, בשילוב נסיבות נוספות (כגון: כאשר בעל מניות השליטה ומקורביו נהנים ממשכורות ומתנאים על חשבון החברה באופן לא סביר

כאמור, לבית המשפט מוקנית סמכות רחבה לתת הוראות שונות על מנת להסיר קיפוח קיים ו/או למנוע קיפוח עתידי. בין יתר הסעדים האפשריים מצויים:

  • הוראה למניעת קיפוח ספציפי או להשבת מצב לקדמותו (עם אפשרות לשינוי ספציפי בתקנון החברה לפי שיקול דעת בית המשפט).
  • רכישה כפויה של מניות בעל מניות מיעוט, בהתאם למחיר שייקבע ע"י מעריך שווי חיצוני
  • הפרדת כוחות בדרך של: ביצוע התמחרות פנימית (בשיטות שונות) או ביצוע התמחרות פתוחה
  • פירוק החברה (סעד קיצוני אשר בדרך כלל לא יינתן).

בית המשפט גם מוסמך למנות חוקר פרטי לבדיקת ענייניה של חברה בנסיבות בהם יש חשד לכאורי לקיפוח. בקשה שכזו יכולה לסייע בידי בעל המניות לגבש ראיות לטענת הקיפוח וכך לסייע לו לעמוד בנטל הראיות המוטל עליו בנושא הקיפוח.

משרדנו ישמח להעניק ייעוץ ראשוני באשר לכל מקרה פוטנציאלי של קיפוח בעל מניות מיעוט בחברה. צרו קשר לפי הפרטים שבאתר.