התביעה "הנגזרת" היא יצירה מיוחדת בדיני החברות אשר מוגדרת כ- "תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה" (ס' 1 לחוק החברות).

המדובר על תביעה אשר יוזמים אנשים קשורים לחברה (בדרך כלל בעל מניות או דירקטור), בשם החברה ובאשר לנזק אשר נגרם באופן ישיר לחברה  (ולא מכח עילת תביעה אישית של התובע בפועל), זאת במצבים בהם החברה עצמה לא יזמה את התביעה, מסיבות שונות.

התביעה הנגזרת יכולה להיות מופנית כלפי גורם חיצוני לחברה, אולם פעמים רבות היא מופנית כלפי דמות פנימית בכירה בחברה (דירקטור, מנכ"ל, בעל שליטה), אשר הפרו חובה שלהם כלפי החברה (למשל במצבים של העדפת עניינם של בעל שליטה או נושא משרה, על פני טובתה של החברה, תוך גרימת נזק לחברה). מטבע הדברים במצבים אלה, מוסדות החברה יימנעו מלהגיש תביעה משפטית כנגד אותה דמות בכירה ומשפיעה, וכך החברה תיוותר ללא הטבת הנזק אשר נגרם לה (נזק אשר ישפיע בעקיפין גם בעלי מניותיה כולם כמובן).

לפיכך הסדיר חוק החברות את המסלול המיוחד של תביעה נגזרת בדיני החברות, לפיה בעל מניות או דירקטור, אשר אינם יכולים להחריש למול הפקרת טובת החברה, הם אלה אשר יוזמים את הגשת התביעה בשם החברה (תביעה "נגזרת").  במילים אחרות, כפי שהובע בפסיקה:

"הליך של תביעה נגזרת מהווה את "דרך המלך" להתערבות מותרת של בעל מניות בעמידה על זכויות החברה מקום שאלה מופקרות עלידי מנהליה. זהו הכלי שהדין מקנה לבעל המניות לקידום תביעה שעניינה נזק שנגרם לחברה" (עא דרין).

"ההליך של תביעה נגזרת הוא הליך חריג – שכן הוא מאפשר לבעל מניות להגיש תביעה במקומה של החברה ועבורה, וחרף החלטה של מנהלי החברה שלא לעשות כן. ההצדקה לחריג זה היא בכך שהנתבעים בתביעה נגזרת הם בדרך כלל מנהלי החברה והם לא יגרמו לכן לחברה להגיש תביעה נגדם". (תנג אפרת ואח' נ' בן שאול ואח')

 

פרוצדורה מקדמית

התביעה הנגזרת דורשת אישור של בית המשפט להגשתה. עוד לפני כן, יש למצות התנהלות מול החברה עצמה כלהלן: (א)  הוצאת מכתב מקדמי לחברה (ליו"ר הדירקטוריון בד"כ), בדרישה כי החברה עצמה תמצה את זכותה להגיש תביעה (למעט במצבים מסוימים הקבועים בחוק) (ב) ככל שהדרישה לא נענתה או נענתה בסירוב לא סביר וכו', אזי ניתן להגיש את הבקשה לאישור התביעה הנגזרת לבית המשפט (בצירוף תצהיר של מגיש הבקשה ובצירוף כתב התביעה הנגזרת לגביו מתבקש אישור בית המשפט).

התנאים לאישור התביעה הנגזרת

בהליך הבקשה לקבלת אישור בית המשפט, יש צורך להראות (א) עילת תביעה לכאורה לחברה כנגד הנתבעים – המבוססת על ראיות לכאורה (ב) כי ניהול הליך התביעה הנגזרת יהא "לטובת החברה" (מספר שיקולים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט) (ג) כי המבקש לתבוע במקום החברה אינו פועל בחוסר תום לב (מספר שיקולים אשר נקבעו בפסיקת בתי המשפט).

התמריצים להגשת תביעה נגזרת

נזק אשר נגרם לחברה באופן ישיר, בין על ידי גורם חיצוני ובין על ידי גורם פנימי (אשר העדיף את טובתו האישית או שהתרשל בתפקידו), משליך באופן משני גם על בעלי מניותיה של החברה, דהיינו נגרם גם נזק עקיף לבעלי המניות כולם. פעילות מזיקה זו אף עלולה להימשך ככל ומישהו לא ינקוט יוזמה אשר תרתיע את בעלי השליטה משימוש לא נאות בכוח המופקד בידיהם ומהפרת חובותיהם. מכאן התמריץ של בעל מניות (מיעוט בדרך כלל) לא להחריש וליזום מהלך של תביעה נגזרת, אשר יש בכוחה לפתור עוול קיים ואף למנוע נזקים דומים בעתיד.

מעבר לכך, החוק קובע כי אם פסק בית המשפט לטובת החברה בתביעה הנגזרת, רשאי בית המשפט להורות על תשלום גמול לתובע (אשר טרח בהגשת התביעה הנגזרת ובהוכחתה).

בית המשפט גם יקבע את שכר טרחת עורך הדין המייצג לפי שיקול דעתו. שכר הטרחה אשר ייפסק כאמור ישולם בדרך כלל על ידי החברה (אלא אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט).

תביעה נגזרת או אישית?

קו הגבול בין תביעה נגזרת לתביעה אישית של בעל מניות, הוא לא תמיד ברור:

 " הכלל הוא, בעיקרון, כי כאשר בעל מניות סובל נזק בלתי תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי תלויה בנזק שנגרם לחברה. אולם אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה – בדרךכלל – לבעל מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה" (ע"א מגן וקשת).

לכלל האמור נקבעו בפסיקה קווים מנחים או חריגים, אשר בהתקיימם יוכל בעל המניות הנפגע להגיש תביעה אישית ולא נגזרת. יש צורך לבחון משפטית כל מקרה לגופו.

מקרים טיפוסיים אשר הוכרו בפסיקה כמתאימים לתביעה נגזרת:

·     בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם חברת מעטים (חברה פרטית עם מספר בעלי מניות מועט), על-ידי אחד מבעלי-המניות נגד משנהו, כאשר בעל המניות המבקש עותר לייצג את החברה נגד שותפו. הפסיקה קובעת במצבים מעין אלה כי בעל המניות רשאי לבחור למעשה, בין הגשת תביעה אישית לבין הגשת תביעה נגזרת, אולם אם נבחרה תביעה נגזרת, יש לבדוק אם ההליך משרת את טובת החברה

·       בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד מנהלים/בעל השליטה בחברה ציבורית נסחרת, בשל טענה בדבר מכירת נכס של החברה במחיר הפסד

·       תביעה נגזרת כנגד מנהלים/בעלי שליטה בחברה ציבורית נסחרת, בשל שורת עסקאות כושלות שהחברה ביצעה, שבעקבותיהן (כך נטען) צנח מחיר המניה

·       תביעה נגזרת כנגד מנכ"ל חברה ציבורית בשל אי קבלת האישורים הנדרשים בחוק החברות לשכרו של המנכ"ל

·      אישור תביעה נגזרת עקב ניצול הזדמנות עסקית של החברה על ידי נושא משרה בה

·       אישור תביעה נגזרת כנגד דירקטורים אשר נמנעו מלממש שעבודים לטובת החברה לצורך פירעון הלוואות שלא שולמו לחברה

·      אישור תביעה נגזרת כנגד דירקטוריון חברה ציבורית אשר אישר עסקת רכישה, לפי הנטען בפזיזות ורשלנות במטרה לרצות את בעל השליטה, תוך קביעה שהסדר הפטור/שיפוי לנושאי המשרה אינו חל בנסיבות

·      תביעה נגזרת כנגד בעלי שליטה/נושאי משרה/ רואי חשבון של חברה ציבורית, בטענה של חלוקות דיבידנדים אסורות אשר בוצעו כנטען, בניגוד למבחנים הקבועים בחוק לחלוקת דיבידנדים מן הרווחים (תביעה כזו דורשת, מטבע הדברים, חוות דעת תומכת של מומחה חשבונאי)

·      בקשה לאישור תביעה נגזרת של בעל מניות בחברה אם כנגד החלטה או פעולה בחברת בת או בחברה נכדה (שרשור חברות), הידועה בכינויה "כתביעה נגזרת מרובה". ניתנת להגשה בתנאים מסוימים אשר נקבעו בפסיקה

לעומת זאת, מקרים אחרים אשר הוכרו בפסיקה כמתאימים להגשת תביעה אישית:

• טענה של "קיפוח המיעוט"- קיפוח אישי של בעל מניות
• הפרת חוזה מול בעל מניות באופן אישי
• נזק שנגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שנגרם לבעלי מניות אחרים.
• כאשר ישנם נזקים מעורבים הן לחברה והן לבעל המניות, תותר בדרך כלל הגשת תביעה אישית
• בחברה פרטית עם מיעוט בעלי מניות (חברת מעטים), בעל המניות רשאי לבחור להגיש תביעה אישית

גילוי מסמכים מוקדם

התובע בשם החברה מצוי בדרך כלל בנחיתות מבחינת האינפורמציה הפנימית על החברה, ולפיכך אינו בטוח בשלבים הראשונים (או אין בידו ראיות מספקות לבסס הטענה) כי מעשה/מחדל אשר נעשה אכן מקים לחברה עילת תביעה ברורה.

לפיכך, הליך התביעה הנגזרת מתחיל פעמים רבות בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת לבית המשפט. חוק החברות מאפשר הגשת הבקשה לגילוי מסמכים עוד לפני הגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת, כאשר במסגרת בקשה מוקדמת זו, עשוי בית המשפט להסתפק בתשתית ראייתית ראשונית בלבד לעילת התביעה. לאחר ביצוע הליך הגילוי המוקדם, ניתן יהיה ביתר קלות להניח תשתית ראייתית מספקת לעילת התביעה (או לעיתים להגיע למסקנה הפוכה). פעמים רבות נקודת ההתלבטות הראשונית תהא האם ליזום מהלך לגילוי מסמכים מוקדם.

הערות סיום

כאמור, לעתים דווקא תביעה אישית ולא תביעה נגזרת, היא המתאימה בנסיבות העניין (לפי קווים מנחים שנקבעו בפסיקה), ועל כן ייעוץ משפטי דרוש בנסיבות כל מקרה ומקרה.

על נושא התביעה הייצוגית (שהיא למעשה צבר של תביעות אישיות), נעמוד במסמך אחר אשר יועלה לאתר.

האמור לעיל משקף קווים מנחים כלליים בלבד לנושא זה, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו לפי נסיבותיו הפרטניות.

משרדנו ישמח להעניק ייעוץ ראשוני באשר לכל מקרה פוטנציאלי של תביעה בדיני החברות. צרו קשר לפי הפרטים שבאתר.